את האמת אני חושב על זה הרבה: אני מת לחזור לירושלים אחרי פסח. לא אני לא מתגעגע לשוק העבדים שבו עבדתי אלא לעיר עצמה לחברים לישיבת נוה יעקב ולרב קליין שליט"א לישיבת מבקשי השם ולרב מילר.
הבעייה שמפחידה אותי שעד שהתחלתי לתפוס קצת שפיות (או משהו דומה… תלוי את מי שואלים) אני מפחד לאבד את זה בבת אחת.
שלא תבינו לא נכון אני אוהב את אשדוד, האנשים הרבה יותר נחמדים אין פה את הקיצוניות והצבע של הפשקאוילים ואם יש עיר שארצה לגדל את ילדי חוץ מחיפה זאת אשדוד.
הבעיה היא פה החברה שאין לי רוב החברים שלי הן מהמין השני לא שיש לי בעיה עם זה אבל לצאת לבלות אני לא יכול…
בקיצור אני בתיסבוכת אבל בנתיים יוצא לעבודה שיהיה לכם יומקסים♥

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.