בול היום שעבר עלי.

"השמיים שותקים האדמה שותקת המדרכה פולטת חום
אנשים ממהרים הביתה,המחלה ממארת הגידול מתפשט
הוא שוכב עירום בחדר אפל שהחלונות שלו תמיד סגורים שלא יכנס אור שלא תיכנס רוח שלא לשמוע קולות

הוא מרגיש שהוא עומד להתפוצץ, כבר יותר מידי זמן,הוא מביט במראה ולוחש לבבואה שמשתקפת משם, הסוף קרוב אני מרגיש אותו
הוא לוקח כדור שמטשטש אותו בשביל לא לשמוע בשביל לא להרגיש בשביל לא לזכור אפילו פרט קטן,אפילו זיכרון רחוק.

שלא יכאב שלא יתפוצץ, כמה זמן נשאר? הכדור מתפזר בדם שלו ומתפשט במחשבות,הוא מפהק ומדליק סיגריה, אין כבר מחשבות אין כבר קולות שקט בחד הקולות נדמו
הוא יירדם לכמה שעות ויקום בבהלה כשהפעמון יצלצל לו מתחת למיטה הוא יקום כמו חיה שקמה לצוד את טרפה,שיהיה מה לאכול,העיקר לזוז,שלא יגידו אחרי זה שלא ניסה שלא עשה מאמץ

שהיה חלש ,חלש עד כדי כך"